מכתב חשוב מלקוחה מקסימה, שהבאתי אותו כפי שהוא. פתוח, כנה ואמיתי.
לוק הכי לביש, כשהוא נגיש- חנה אביטן
אוקי, אז אחרי הרבה תהיות על העניין ועם המון פרפרים בבטן, החלטתי
לגעת בפעם הראשונה בחוויה הזו ולפנק את עצמי במפגש אישי עם סטייליסטית איכותית.
הרבה מחשבה ורעיון, עמדו מאחורי ההחלטה , חקרתי את עולם הסטיילינג
במשך כמה שבועות, לפני שהחלטתי סופית על הכיוון שאליו אני בוחרת ללכת. בסופו של
דבר עשיתי זאת! פניתי להדס וייסמן- סטייליסטית שמבינה דתיות- הצגתי את עצמי
ואת המטרה שלי בכל המהלך. שוחחנו טלפונית בכדי לתאם ולבדוק ציפיות לפני הכל.
השיחה הזו הייתה חשובה לי, גם בכדי לקבל כיוון אבל בעיקר כדי למשש
רגישות... אחרי שהצגתי את עצמי טכנית, הסברתי להדס שחוויית שופינג הלבשה, הינה משימה מאוד מאתגרת עבורי, זאת
מכיוון שיש לי נכות פיזית ואני נעזרת בקביים לניידות.
ותשאלנה, איפה הקשר בין הדברים ולאן אתת חותרת בעצם?!
אז זהו, שעובדת הנכות הפיזית, מצריכה המון המון יצירתיות, זמן
וסבלנות, כשאת יוצאת לדבר הזה שקוראים לו: "לקנות בגדים."
אמנם, המציאות השתפרה באופן חלקי והכניסה לחנות הרבה פעמים כן נגישה
ומאפשרת, אך כשמדברים על תאי מדידה, ברוב ככול החנויות, המצב בעייתי ברמה
משמעותית.
תא מדידה בחנות, סטנדרטית, בדרך כלל קטנטן בצורה ממש מגבילה ואם יש לך
בעיית ניידות או שיווי משקל ואת אמורה גם להחליף בגדים, גם להיות מספיק בטוחה
ביציבות שלך וגם להתבונן באם הלוק אכן מחמיא לגופך- הרי שמדובר במשימה כמעט בלתי
אפשרית. שלא לדבר על אקסטרה עייפות פיזית ותסכול שהמצב הזה גורם לך.
כיוון שהדס ואני דיברנו על הנקודה מבעוד מועד והיא אכן הייתה ממש
נכונה לעזור, ברגישות מעוררת התפעלות, הסיטואציה הייתה פחות מביכה, אבל
עדיין, זה היה מתיש בטירוףףףףףףף.
ואני שואלת את עצמי בקול:
האם זה אכן הגיוני בעינכן, שעניין הנגישות, "דילג" על
הנקודה הזו של התאמה בתאי מדידה מצויים? האם זה אכן הגיוני, שמחוסר ברירה, בחורה /
אישה עם מוגבלות, תהייה חייבת לדאוג תמיד למלווה כשהיא רוכשת בגד חדש, כולל המבוכה
הכרוכה בלהכניס איתה לתא המדידה גם כאשר היא מודדת ומבקשת לעצמה עוד טיפ טיפה של
אינטימיות פרטית??? האם נראה לכן הגיוני, שאישה עם מוגבלות, תצליח להיות
אובייקטיבית בבחינת הבגד שעל גופה, כשאין לה
אפשרות להיתמך אפילו חלקית או לחילופין להתיישב באופן שיאפשר לה לבדוק את
הדבר בתנאים קצת פחות מאתגרים פיזית??? ובמחילה, גם אם ישנם תאי מדיה המכילים הדום
ישיבה בתוכם, הדבר אינו רלוונטי למישהי הזקוקה לתנאים נגישים.
ובכוונה, ציינתי בתחילת דבריי, כי
אני נעזרת בקביים, לכאורה לא זקוקה לנגישות מאוד גבוהה, היות ואני יכולה
להתנייד ולבצע חלק מהדברים גם בעמידה. אך מה לגבי לקוחה המתניידת בעזרת כיסא
גלגלים?!? שם המצב עוד מורכב בהרבה וממש מחייב נגישות מורחבת.
ולא, אני לא כותבת את הדברים מתוך כעס, או תסכול מתבקש, רק תוהה על
העניין ומהרהרת האם? ומה? אכן יגרום למישהו "להיות חלוץ" בנושא ולהוביל
שינוי???
כי הנגשה, אינה רק פעולה טכנית המעוגנת בחוק, הנגשה היא חשיבה מעבר,
היא כניסה להלך הרגשות וסדר היום של אדם החי עם מוגבלות, הנגשה- היא אורח חיים.
ואם רק גרמתי לחשוב על כך עוד טיפה ולשנות משהו הכי קטן בסביבה הקרובה
או הרחוקה, אז בהחלט, "הזזתי משהו בעולם הזה..."
*** והדס, את כזו טובה בלהלביש, שגם הרגישות "התלבשה עלייך
בול..."
תודה על החוויה המהממת איתך ועל כל מה שלמדתי בדרך.
